מדי שנה, מיוצרת בישראל פסולת צמיגים בשיעור של למעלה מ-40 אלף טון (על פי נתונים רשמיים אשר פורסמו לאחרונה על ידי המשרד להגנת הסביבה). על מנת להתמודד עם כמויות הגומי האדירות הללו, ומתוך הכרה בכך שמדובר במוצר אשר אורך חייו יכול להגיע עד לכדי אלפי שנים, המחוקק קבע בשנת 2007 חוק מיוחד לטיפול בפסולת צמיגים.

חוק זה, הידוע בשמו "החוק לסילוק ולמחזור צמיגים", הביא להתפתחות מרשימה בתעשיית הגומי הממוחזר במדינה. זאת, כאשר מטרתו המרכזית היא לעודד מחזור צמיגים על פני הטמנתם באתרי הפסולת השונים. כעת, בזכות החוק ושורה של תקנות, עולם הגומי הממוחזר בישראל צובר תאוצה של ממש.

תוצרי תהליך המחזור מופנים למגוון יישומים ותעשיות שונות, ייצור מוצרים סופיים כגון משטחים בולמי נפילה לגני ילדים וחדרי כושר, מוצרי בטיחות בתעבורה (מעצורי חנייה, עמודי מחסום), חומרי גלם לתעשיית הגומי ותעשיות אחרות. ואכן, לא בכדי, שימושיו הרבים של חומר הגלם הזה הביאו את הרשויות להעדיף את ייצורו של גומי ממוחזר כפתרון אפקטיבי לסוגיית פסולת הצמיגים.